To Die Alone.
ערב מחול בבית הספר שלי, בעצם ערב מחול וצילום ובאותו הערב הצגתי גם תערוכה..
אני חושב שאם הייתי צריך לבחור פאן מסויים בצילום הייתי הולך על צילום הופעות, האנדרנלין,
התזוזה המתמדת שינוי הזווית הנדרש בכל רגע, תנאי התאורה המסובכים המחשבה המהירה הנדרשת,
אי אפשר לנוח לרגע, כל הזמן צריך לכוון מחדש, לזוז לשכב להתקופף לרוץ לקפוץ...
---
המופע המצולם העביר לי הרגשה של מוות, בדידות, כל הריקוד נראה כאילו הדמות מנסה להיאבק להתנגד, בתנועות החדות,
במבטים הכול יחדיו..
שלוש תמונות מתוך סיום המופע, החלטתי להציג את שלושתן כי ביחד הן מספרות משהו, לא קשור למופע,
לא קשור לכלום, הן משלימות אחת את השנייה..

אני עדיין מצלם בלי פלאש (בגלל שאין לי) אני חושב שבהופעה הספיציפית הוא היה עוזר, היה לי נורא קשה להתמודד עם תנאי התאורה..










מי שמעוניין יכול לצפות בעוד תמונות מן המופע בסט בפליקר..

יפה מאוד

תודה רבה

תמונה אחרונה מעולה
יפה

 תמונות יפות.
דרך אגב, בהצגות בתיאטרון וכאלה אסור להשתמש בפלאשים למינהם, כדי לא לפהריע ולבלבל את השחקנים.